The poem, by Tal Nitzan:
אִם
אִם תִּנָּתֵן לִי חַיַּת בְּדִידוּת
יִהְיֶה זֶה פְלָמִינְגוֹ.
כִּתְמוֹ הַוָּרֹד יֵרָאֶה לְמֵרָחוֹק,
רַגְלָיו הַמְהַסְּסוֹת-לִכְאוֹרָה
יְטוֹפְפוּ עִגּוּל סְבִיבִי
וְצַוָּארוֹ הַדַּק יִמְצָא תָּמִיד
אֶת הַמִּרְוָח הַמִּזְעָרִי
בֵּינִי לְכָל אֶחָד
וְיִכָּרֵךְ בִּמְסִירוּת עַל צַוָּארִי.
מתוך "להביט באותו ענן פעמיים" (קשב לשירה, 2012)
If
If I were
given a solitude animal
it would
have been a flamingo.
Its pink
stain would be seen from afar,
its
seemingly hesitant legs
would trace
a circle around me
and its
thin neck would always find
the tiny
gap
between me
and anyone
and loyally
clench my neck.
"Look at the same cloud twice" (2012)
השיר ממש יפה (וגם התמונות, גם התמונות...)
ReplyDeleteלגבי התרגום (הטוב) לאנגלית, אני חושב שאולי
stain
זה לא התרגום הנכון ל־'כתמו'. כתם, בלשום המקרא, זה צבע כתום-זהוב. בשיר השירים 11, למשל, נאמר על האהוב: רֹאשׁוֹ כֶּתֶם פָּז קְוּצּוֹתָיו תַּלְתַּלִּים שְׁחֹרוֹת כָּעוֹרֵב.
זה תרגום שלך, או שזה תרגום של טל ניצן עצמה ויצאתי בוריטו?
זה תרגום של טל, אבל מה פתאום בוריטו - מותר וחובה לשאול שאלות, גם את המקור.
ReplyDelete